מכתב רבי רפאל שפירא מוולוז'ין לברון גינצבורג - אודות פתיחת ישיבת וולוז'ין מחדש - וולוז'ין, תר"ס

מכתב רבי רפאל שפירא מוולוז'ין לברון גינצבורג - אודות פתיחת ישיבת וולוז'ין מחדש - וולוז'ין, תר"ס
מכתב מאת הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין. וולוזין, טבת תר"ס [דצמבר 1899]. נכתב אל הברון היהודי נפתלי הירץ גינצבורג, ובו מבשר רבי רפאל על פתיחת ישיבת וולוז'ין מחדש, ומבקש את תמיכתו הכספית. כתיבת ידי סופר, וחתימת ידו של רבי "רפאל שפירא חתן הגאון מו"ה נצי"ב זצ"ל מוואלאזין". "הלא נודע לכל ישיבת וולאזין, אשר האירה פני תבל, וממנה יצא אורה זו תורה לישראל, וגדולי ישראל היושבים כסאות למשפט בה גודלו והוגדלו, ותהי לשֵם! ואחרי היותה סגורה איזו שנים נפתחו דלתותיה, דלתות בית המדרש שהיו נעולות, ולומדי תורה נתקבצו בה עתה קיבוץ רב וגדול, גדול ממש בכמות ובאיכות, מן אברכים גדולי תורה מצויינין, ומבחורי חמד חריפים ובקיאים... שוקדי התורה יומם ולילה...". רבי רפאל מבקש מהברון לעזור בנשיאת משא "עבודת התורה בוואלאזין" שהוטל על שכמו, ומברך את הברון "בעושר ואושר רב, ובכל משאלות לטובה ולברכה". במכתב הוא כותב על נציגו המוכ"ז, השד"ר רבי שמואל בן ציון שפירא. ישיבת וולוז'ין נסגרה ע"י השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ב בחיי ראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין. לאחר מספר שנים ולאחר פטירת הנצי"ב, הצליחו בשתדלנות רבה (של גבאי ווילנא ומינסק, וב"העלמת עין" של השלטונות המקומיים) לחזור ולפתוח את דלתות בית המדרש שננעלו בחותמות הממשלה הרוסית. בשנת תרנ"ט הוקמה הישיבה מחדש בראשות רבי רפאל שפירא, שפעלה עד לשנות השואה בראשות בנו רבי יעקב שפירא. המכתב שלפנינו נכתב בשנה הראשונה לאחר פתיחת הישיבה מחדש בשנת תרנ"ט. רבי רפאל שפירא אב"ד ראש ישיבת וולוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. לאחר מכן כיהן ברבנות בוברויסק וברבנות ערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה בה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו בשלשת חלקי ספרו "תורת רפאל". חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי". מקבל המכתב: הברון נפתלי הרץ גינצבורג (1833-1909), בנקאי ואיש עסקים עשיר, נדבן ופעיל ציבור. בעל תואר אצולה וקונסול כללי ברוסיה. הבנק שעמד בראשו היה אחד הבנקים הגדולים באימפריה הרוסית. ניצל את קשריו ואת רום מעמדו לסייע לאחיו היהודים ברוסיה הצארית, להגן עליהם מפני הגזירות ולשפר את מצבם הכלכלי. [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב מאד. סימני קיפול.